הציעו לכם קידום. תפקיד שחלמתם עליו. אמרתם כן. ואז — במקום שמחה הגיע הפחד: "מה אם אני לא מספיק טוב?", "מה אם יגלו שאני לא יודע/ת?", "אולי לא הייתי צריך/ה להסכים."

חרדה מקידום היא תופעה שכיחה הרבה יותר ממה שנדמה. דווקא האנשים המוכשרים ביותר — אלה שמקבלים קידומים — נוטים לחוות אותה. כי הם יודעים כמה הם לא יודעים.

למה קידום מעורר חרדה?

  • סינדרום המתחזה: "הם טעו בי. כשיבינו — זה ייגמר." סינדרום המתחזה מתחזק דווקא ברגעי הצלחה.
  • יציאה מאזור הנוחות: בתפקיד הקודם ידעתם מה לעשות. עכשיו — הכל חדש. המוח קורא את זה כסכנה.
  • ציפיות: אחרים ציפו לקידום הזה. עכשיו צריך "להוכיח" שזה מוצדק. הלחץ הזה מוחץ.
  • ניהול אנשים: אם זה קידום לניהול — חרדה מניהול צוות היא אתגר בפני עצמו. אתמול הייתם עמית, היום אתם בוס.
  • פחד מכישלון ציבורי: ככל שהתפקיד בכיר יותר — הכישלון גלוי יותר. וזה מפחיד.
  • אובדן מה שאהבתם: לפעמים קידום אומר לעזוב את העבודה הטכנית שאהבתם ולעבור לישיבות, מיילים ופוליטיקה.

הסימנים

  • דוחים את ההחלטה לקבל ("אני צריך/ה לחשוב על זה" — שוב ושוב)
  • קיבלתם ולא מצליחים לישון
  • מרגישים שאתם "משחקים" בתפקיד — לא באמת שם
  • משווים את עצמכם למי שהיה בתפקיד לפניכם
  • דוחים משימות חדשות בתפקיד כי פוחדים לטעות
  • שוקלים לוותר על הקידום ולחזור אחורה

מה לא לעשות

❌ להסתיר את החרדה לחלוטין: חזית של ביטחון מלאכותי מותירה אתכם לבד עם הפחד. זה מתיש.

❌ לפצות יתר: לעבוד 14 שעות ביום "כדי להוכיח" — זו דרך מהירה לשחיקה.

❌ להשוות למי שהיה לפניכם: הם התחילו באותו מקום שאתם. אין לכם מושג כמה הם התחבטו בהתחלה.

❌ לוותר מיד: החרדה הראשונית כמעט תמיד חולפת. תנו לעצמכם לפחות 3 חודשים.

מה כן עושים?

1. נרמלו את הפחד

כל מי שקיבל אי פעם קידום הרגיש ככה. כולם. גם הסמנכ"ל. גם המנכ"ל. הפחד הוא חלק מהמשחק — לא באג, פיצ׳ר.

2. הפרידו בין "לא יודע/ת" ל"לא מסוגל/ת"

יש הבדל ענק. "אני לא יודע/ת לנהל ישיבת צוות" — אפשר ללמוד. "אני לא מסוגל/ת" — שקר שהחרדה מספרת. רוב מה שצריך בתפקיד חדש — ניתן ללמידה תוך כדי.

3. מצאו מנטור או חבר בכיר

מישהו שעבר את זה. לא בשביל ללמד אתכם את התפקיד — בשביל לשמוע "גם אני הרגשתי ככה, וזה עבר." לבקש עזרה בשלב הזה זה חכם, לא חלש.

4. הגדירו "ניצחונות קטנים"

אל תנסו לשנות הכל ביום הראשון. הגדירו 2-3 דברים קטנים שתעשו בשבוע הראשון. כל הצלחה קטנה בונה ביטחון אמיתי.

5. היו שקופים (במינון נכון)

"אני חדש/ה בתפקיד ולומד/ת. אשמח לפידבק" — המשפט הזה עושה פלאים. הוא מוריד לחץ מכם ומעביר מסר של כנות שאנשים מעריכים.

6. תנו לגוף לעזור

ספורט, נשימות, שינה — הבסיס. חרדה מקידום היא גם תגובה גופנית. אל תזניחו את הגוף כשהראש רועש.

תכל׳ס: תרגיל של 2 דקות — "ליום הראשון"

  1. 30 שניות: כתבו 3 דברים שאתם כבר טובים בהם — ושבגללם קיבלתם את הקידום.
  2. 30 שניות: כתבו דבר אחד שאתם לא יודעים — ואיך תלמדו אותו (שיחה, קורס, ניסוי).
  3. 30 שניות: 4 נשימות עמוקות. כתפיים למטה. לסת רפויה.
  4. 30 שניות: אמרו לעצמכם: "הם בחרו בי. הם לא טיפשים. ואני אלמד את מה שחסר."

✅ התרגיל הזה מתאים גם לפני ישיבה ראשונה בתפקיד חדש, פגישה עם צוות חדש, או כל רגע של "מה אני עושה פה".

ההייטק הישראלי — הערה חשובה

בהייטק הישראלי קידום מהיר הוא נורמה. אנשים הופכים למנהלים בגיל 28, CTO בגיל 32. הקצב הזה יוצר לחץ ייחודי — תחושה שכולם סביבכם "יודעים מה הם עושים" ורק אתם מתחזים. לא. גם הם. חרדת ביצועים בהייטק היא מגיפה שקטה.

שאלות נפוצות

האם נורמלי לחשוב לסרב לקידום?

כן. לפעמים זה חרדה (ואז שווה להתמודד), ולפעמים זו אינטואיציה שזה לא בשבילכם (ואז שווה להקשיב). ההבדל: חרדה אומרת "אני לא מסוגל/ת". אינטואיציה אומרת "אני לא רוצה את זה".

כמה זמן לוקח להתרגל לתפקיד חדש?

3-6 חודשים. לרוב אחרי 3 חודשים כבר יש תחושת שליטה בסיסית. אחרי 6 — מרגישים "בבית". אם אחרי חצי שנה עדיין מרגישים שלא שם — שווה לבדוק אם התפקיד באמת מתאים.

מה אם אני באמת לא מתאים/ה לתפקיד?

אפשרי, אבל לא סביר שתדעו את זה ביום הראשון. תנו לעצמכם זמן, בקשו פידבק כנה, ואז תחליטו.

איך מתמודדים עם עמיתים שמקנאים בקידום?

היו ישירים ואנושיים. אל תתנצלו על הקידום, אבל גם אל תתרברבו. "אני יודע/ת שזה שינוי. אשמח שנמשיך לעבוד טוב ביחד" — זה מספיק.

האם לספר לבוס שאני חרד/ה?

תלוי ביחסים. אם יש אמון — לומר "אני נרגש/ת וגם קצת לחוץ/ה" זו כנות שרוב המנהלים מעריכים. אם אין אמון — לא חייבים לחשוף.

קריאה נוספת

זה לא ייעוץ רפואי

המידע במדריך זה כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ מקצועי. אם החרדה מהתפקיד החדש משתלטת על השינה, התיאבון, או היכולת לתפקד — כדאי להתייעץ עם מטפל/ת.

שורה תחתונה

קידום שמלווה בחרדה הוא לא סימן שטעיתם. זה סימן שאתם גדלים. הפער בין "מי שאתם" ל"מי שתהיו בתפקיד" — הוא המקום שבו הלמידה הכי חשובה קורה. תנו לעצמכם להיות מתחילים שוב.