לא צריך לעבור טראומה בעצמכם כדי להיפגע. לפעמים מספיק להיות קרובים למישהו שעבר, לשמוע סיפורים, לתמוך, לעבוד עם אנשים במצוקה. ואז - פתאום אתם מרגישים שמשהו בכם השתנה.
טראומה משנית (או טראומה עקיפה, vicarious trauma) היא תופעה מוכרת ומתועדת. היא שכיחה במיוחד אצל: מטפלים, אנשי חירום, רופאים ואחיות, עובדים סוציאליים, מתנדבים בקו חירום, עיתונאים, בני משפחה של נפגעי טראומה, ואפילו אנשים שפשוט צרכו יותר מדי חדשות קשות.
הסימנים של טראומה משנית
זה לא תמיד ברור. הסימנים יכולים להגיע בהדרגה:
- מחשבות פולשניות: הסיפורים ששמעתם חוזרים ללא בקשה
- שינויים בשינה: קושי להירדם, סיוטים, התעוררויות
- דריכות יתר: הרגשה שהעולם פחות בטוח
- הימנעות: לא רוצים לשמוע עוד, מתרחקים מאנשים
- ציניות: אובדן אמונה באנשים או בעולם
- עייפות רגשית: אין כוח להרגיש
- אשמה: "למה אני מתלונן? לא אני עברתי את זה"
ההבדל בין טראומה משנית לשחיקה
שחיקה (burnout) היא עייפות מהעבודה עצמה - מהעומס, מהמערכת, מחוסר משמעות. היא קשורה לכמות ולתנאים.
טראומה משנית היא פגיעה מהתוכן - מהסיפורים, מהכאב של אחרים. היא משנה את הצורה שבה אתם רואים את העולם.
אפשר לחוות את שניהם יחד, אבל הטיפול שונה. אם אתם חושבים שיש גם שחיקה, קראו: שחיקה בעבודה - סימנים ומה עושים.
6 כלים להתמודדות עם טראומה משנית
1. הכירו בזה - בלי אשמה
הסימפטום הראשון להתמודדות הוא להודות שזה קורה. זה לא חולשה. זה עדות לכך שאכפת לכם, שאתם אמפתיים. זה בדיוק מה שהופך אתכם לטובים במה שאתם עושים - וגם מה שעושה אתכם פגיעים.
2. גבולות ברורים בצריכת תוכן
אם אתם שומעים סיפורי טראומה בעבודה, אל תצרכו עוד בשעות הפנאי. הגבילו חדשות קשות. זה לא בורות - זה הגנה עצמית. חרדה אחרי חדשות מסבירה איך לעשות את זה נכון.
3. פרקטיקות "איפוס" יומיות
אחרי יום עם תוכן קשה, אתם צריכים טקס מעבר. זה יכול להיות:
- מקלחת כ"שטיפה סמלית"
- נשימות להרגעה
- הליכה קצרה בחוץ
- שינוי בגדים בחזרה הביתה
המטרה: לסמן לגוף ולנפש שהעבודה נגמרה.
4. שיחה מקצועית (הדרכה/סופרויז'ן)
אם אתם עובדים עם אנשים במצוקה, אתם צריכים מרחב לדבר על זה. לא רק "לפרוק" - לעבד. הדרכה מקצועית היא לא מותרות, היא תנאי.
5. חיבור לחיים "רגילים"
אחרי חשיפה לכאב עמוק, קל לשכוח שיש גם דברים טובים בעולם. תעשו מאמץ מודע להיות עם אנשים בריאים, לראות קומדיה, לצחוק, לעשות דברים שמשמחים. זה לא בריחה - זה איזון.
6. דעו מתי לעצור
לפעמים צריך הפסקה אמיתית. יום חופש. שבוע. לפעמים שינוי תפקיד. להכיר בגבול זה לא כישלון - זה אחריות.
תכל׳ס: תרגיל של 2 דקות אחרי חשיפה לתוכן קשה
- 40 שניות: עצרו. שימו את שתי הרגליים על הרצפה. הרגישו את הקרקע. אתם כאן, עכשיו, בטוחים.
- 40 שניות: נשימת קופסה - שאיפה 4, עצירה 4, נשיפה 4, עצירה 4. פעמיים.
- 40 שניות: שאלו את עצמכם: "מה אני צריך עכשיו?" - מים, אוויר, שקט, חיבוק? עשו את הדבר הקטן הזה.
✅ זה לא "מנקה" את מה ששמעתם, אבל זה מסייע לגוף לצאת ממצב דריכות.
שאלות נפוצות
האם טראומה משנית יכולה להפוך ל-PTSD?
כן, במקרים קיצוניים או ממושכים. אם יש לכם סימפטומים משמעותיים לאורך זמן, פנו לאיש מקצוע.
האם אני יכול להמשיך לעבוד עם אנשים במצוקה?
ברוב המקרים כן, עם כלים נכונים ותמיכה. לפעמים צריך הפסקה או התאמות.
איך עוזרים לחבר עם טראומה בלי להיפגע?
הקשיבו, אבל דעו את הגבול שלכם. תזכרו: אתם לא המטפל. אפשר להפנות לעזרה מקצועית.
האם צריכה של חדשות קשות יכולה לגרום לטראומה משנית?
כן. חשיפה חוזרת לסיפורי אסון, טרור, או אלימות יכולה להשפיע. הגבילו צריכה.
מה ההבדל בין "שחיקת חמלה" לטראומה משנית?
שחיקת חמלה היא בעיקר עייפות רגשית מנתינה מתמשכת. טראומה משנית כוללת גם שינוי בתפיסת העולם ומחשבות פולשניות.
למי זה קורה?
טראומה משנית יכולה לפגוע בכל מי שנחשף לסבל של אחרים:
- אנשי מקצוע: מטפלים, פסיכולוגים, רופאים, אחיות, חובשים, שוטרים, כבאים, עו"סים
- מתנדבים: ער"ן, זק"א, קו חירום, ארגוני סיוע
- בני משפחה: של אנשים עם PTSD, מחלה קשה, או שעברו אירוע טראומטי
- עיתונאים: שמכסים מלחמות, אסונות, פשע
- אנשים "רגילים": שצרכו יותר מדי חדשות קשות או ליוו חבר במשבר
ההשפעה על ראיית העולם
אחד הסימנים המובהקים של טראומה משנית הוא שינוי בתפיסת העולם:
- "העולם מסוכן"
- "אי אפשר לסמוך על אנשים"
- "זה רק עניין של זמן עד שמשהו רע יקרה לי/לילדים שלי"
אלה לא "דעות" - אלה סימפטומים. כשאתם שמים לב לשינויים כאלה, זה זמן לטפל.
הקשר בין טראומה משנית לחרדה
טראומה משנית יכולה להוביל לחרדה מהעתיד, חרדה ממחלות, או דאגנות יתר. אם אתם מזהים סימני חרדה לצד הסימפטומים של טראומה משנית, טפלו בשניהם.
טעויות נפוצות
❌ "זה לא קרה לי, אז אין לי זכות להתלונן"
✅ טראומה משנית היא תופעה מוכחת. הכאב שלכם אמיתי.
❌ לספוג עוד ועוד בלי הפסקה
✅ גבולות הם הכרחיים - לא רק בשבילכם, גם כדי שתוכלו להמשיך לעזור
❌ לחשוב ש"מטפל טוב לא נפגע"
✅ דווקא מטפלים אמפתיים נפגעים יותר. זה לא חולשה, זה מחיר של הרגישות.
מה אם אני בן משפחה של מישהו עם טראומה?
אתם יכולים לספוג את ההשפעות גם בלי "לעבוד" עם טראומה. לחיות עם מישהו ש:
- סובל מסיוטים או פלאשבקים
- נמצא בדריכות מתמדת
- משתנה רגשית בגלל מה שעבר
זה משפיע עליכם. אתם צריכים תמיכה לעצמכם - לא רק "בשביל לעזור לו/לה", אלא בשבילכם.
זה לא ייעוץ רפואי
המידע כאן כללי בלבד. אם יש סכנה מיידית לכם או לאחרים, התקשרו עכשיו למד"א 101 או פנו לחדר מיון.
שורה תחתונה
טראומה משנית היא המחיר של האמפתיה. היא פוגעת באנשים שאכפת להם, שמקשיבים, שעוזרים. אם אתם מזהים בעצמכם סימנים - דעו שזה אמיתי, שזה לא אשמתכם, ושיש כלים להתמודד. תדאגו לעצמכם כמו שאתם דואגים לאחרים.
