אתם מגיעים לעבודה עם רשימה של 40 משימות. 15 אנשים צריכים אתכם. 8 פגישות ביום. ובערב, כשאתם סוף סוף לבד - אין כוח גם לעצמכם. זה לא יום רע. זה כבר חודשים ככה.
שחיקה של מנהלים היא אחד הדברים שכולם יודעים שקיימים אבל אף אחד לא מדבר עליהם. כי מנהלים "אמורים לעמוד בזה". כי "בשביל זה משלמים לך". כי "אם אתה לא מסוגל - תפנה מקום".
אבל שחיקה ניהולית היא לא חולשה. היא תוצאה של מבנה שדורש ממכם לתת לכולם ולא להשאיר לעצמכם.
למה מנהלים נשחקים אחרת
- בדידות: מנהל לא יכול להגיד לצוות "אני על הקצה". אין עם מי לשתף. בדידות בעבודה מוכפלת בניהול.
- אחריות רגשית: אתם הכתובת - למוטיבציה, לקונפליקטים, למשברים אישיים של עובדים. אתם נותנים אנרגיה רגשית כל היום.
- "הסנדוויץ׳": לחוצים מלמעלה (מטרות, KPIs) ומלמטה (צרכי הצוות). אין מקום לכם באמצע.
- זהות: הרבה מנהלים מזדהים עם התפקיד. כשהתפקיד שוחק - גם הזהות מתערערת.
- קושי לנתק: הטלפון לא מפסיק. גם בערב, בסופ"ש, בחופשה. אי אפשר לכבות כשאתם "אחראים".
6 סימנים שאתם בשחיקה (ולא רק "עייפים")
- ציניות כלפי הצוות: אנשים שפעם אהבתם לעבוד איתם עכשיו "מעצבנים" אתכם. כל שאלה מרגישה כמו עומס.
- ירידה באיכות ההחלטות: אתם מתחילים להימנע מהחלטות, לדחות, או להגיד "תחליטו בלעדיי".
- אדישות להישגים: הצוות הצליח? "יופי." בלי שמחה אמיתית.
- תסמינים גופניים: כאבי ראש, בעיות שינה, מתח בכתפיים, עייפות שלא עוברת גם אחרי חופשה.
- בריחה: פנטזיות על "לעזוב הכל", גלילה אינסופית בטלפון כדי "להתנתק".
- רגשות אשמה: מרגישים רע שאתם שחוקים כי "יש לכם עבודה טובה" ו"אחרים במצב יותר גרוע".
אם 3 או יותר מהסימנים האלה נשמעים מוכרים: שחיקה בעבודה - סימנים ומה עושים.
5 צעדים מעשיים
1. הגדירו מה לא שלכם
רוב המנהלים עושים 30% יותר ממה שצריך. שבו ורשמו: מה רק אני יכול/ה לעשות? מה אפשר להעביר? מה אפשר לבטל? גבולות אישיים הם לא אנוכיות - הם כלי הישרדות.
2. 30 דקות "סגורות" ביום
חצי שעה ביום בלי פגישות, בלי סלאק, בלי דלת פתוחה. תחסמו ביומן. זה הזמן שלכם לחשוב, לנשום, לתכנן - או פשוט לא לעשות כלום.
3. מצאו "עמית ניהולי"
מישהו באותה רמה - בחברה שלכם או מחוצה לה - שאפשר לדבר איתו בכנות. לא ייעוץ, לא מנטורינג - פשוט מישהו שמבין את מה שאתם עוברים.
4. הפרידו בין "תפקוד" ל"ערך"
אתם לא שווים את הביצועים של הצוות. אם הרבעון היה רע - זה לא אומר שאתם רעים. נשמע בסיסי, אבל שחיקה ניהולית ניזונה מהזיהוי הזה. אם זה חזק: סינדרום המתחזה.
5. ניתוק אמיתי
לא "חופשה שבה אני בודק מיילים". ניתוק. אפילו 3 ימים. העבירו אחריות, כבו התראות, ותנו לגוף ולמוח להתאפס. מידע נוסף: סטרס בעבודה.
תכל׳ס: תרגיל של 2 דקות בסוף יום עבודה
- 40 שניות: שבו, עיניים עצומות. 5 נשימות ארוכות. בכל נשיפה, דמיינו שאתם "מורידים" אחריות מהכתפיים - כמו תרמיל.
- 40 שניות: שאלו את עצמכם: "מה הדבר הכי טוב שעשיתי היום?" לא הכי גדול. הכי טוב. אולי זה שיחה עם עובד. אולי שאמרתם לא למשהו.
- 40 שניות: החליטו דבר אחד שלא עושים הערב. מייל שלא שולחים. פגישה שלא מכינים. תנו לעצמכם רגע של "מספיק".
✅ זה לא פותר שחיקה. אבל זה יוצר רגע מעבר בין "מנהל/ת" ל"אדם" - ואת הרגע הזה רוב המנהלים מדלגים עליו.
כשהשחיקה הפכה לחרדה
שחיקה שלא מטופלת הופכת לפעמים לחרדת ביצועים, חרדה מניהול, או אפילו דיכאון. אם אתם מרגישים שזה יותר מ"עייפות" - אל תתעלמו. אפליקציית רגע יכולה לתת כלים ראשוניים, ונומה זמינה לשיחה - היא מבינה את הלחץ של אנשים שאחראים על אחרים. למידע: אפליקציות AI לבריאות נפשית בישראל.
שאלות נפוצות
האם שחיקה של מנהלים שונה משחיקה רגילה?
כן. מנהלים נושאים אחריות רגשית על אחרים, חווים בדידות מקצועית, ולעתים לא מרגישים שמותר להם להתלונן. זה מוסיף שכבות.
האם חופשה תפתור שחיקה?
חופשה יכולה לעזור זמנית, אבל אם חוזרים לאותו מבנה - השחיקה תחזור. צריך לשנות גם את מה שגורם לה.
האם כדאי להגיד למנהל שלי שאני שחוק/ה?
תלוי בתרבות הארגונית. אם יש אמון - כן, ולהציע פתרונות ("אני צריך/ה להוריד X כדי לתפקד טוב יותר"). אם אין - מצאו עמית חיצוני.
מתי שחיקה דורשת עזרה מקצועית?
כשיש תסמינים גופניים שלא עוברים, כשהמוטיבציה נעלמה לחלוטין, כשיש מחשבות של "אני לא יכול/ה יותר" מעבר לפרופורציה.
זה לא ייעוץ רפואי
המידע כאן כללי בלבד; אם יש סכנה מיידית לכם או לאחרים, התקשרו עכשיו למד"א 101 או פנו לחדר מיון.
שורה תחתונה
להיות מנהל/ת זה לתת - כל הזמן. שחיקה קורית כשלא משאירים מספיק לעצמכם. הצעד הראשון: להכיר בזה. הצעד השני: לעשות שינוי קטן - גבולות, ניתוק, שיחה. אתם לא צריכים לנהל הכל בשביל להיות מנהלים טובים.
