"הוא פשוט לא רעב". "היא פתאום נהיית טבעונית". "הוא מתאמן 3 שעות ביום". לפעמים ההפרעה מתחילה בשקט כזה - שינוי קטן שנראה "בריא" או "נורמלי" אבל הולך ומחריף.
הפרעות אכילה הן מהמצבים הנפשיים הנפוצים ביותר בגיל ההתבגרות, והן לא רק "עניין של בנות". בנים, בנות, בכל גיל ובכל מידה. ובישראל, עם התרבות של "חטובים" ורשתות חברתיות - המספרים עולים.
סימנים שצריך לשים לב אליהם
לא כל סימן = הפרעת אכילה. אבל שילוב של כמה מהם צריך להדליק נורה:
בהתנהגות
- דילוג על ארוחות או "כבר אכלתי"
- הלכה לשירותים מיד אחרי אכילה (שוב ושוב)
- אימונים אינטנסיביים שהפכו לאובססיה
- ספירת קלוריות, שקילה יומית, בדיקה במראה
- הימנעות מאוכל חברתי ("לא אוכל שם")
- לבישת בגדים רפויים כדי להסתיר את הגוף
ברגש
- עצבנות סביב אוכל
- דימוי גוף שלילי - "אני שמנ/ה", "אני גדול/ה"
- נסיגה חברתית
- חרדה או דיכאון שמחמירים
בגוף
- ירידה (או עליה) חדה במשקל
- עייפות, קור, סחרחורת
- בעיות עיכול
- עצירת מחזור אצל בנות
סוגי הפרעות אכילה - בקצרה
- אנורקסיה: הגבלה קיצונית של אוכל, פחד מעלייה במשקל, תפיסה מעוותת של הגוף.
- בולימיה: מחזורים של אכילת יתר ו"פיצוי" (הקאות, משלשלים, אימון קיצוני).
- אכילה כפייתית (BED): אכילת כמויות גדולות בלי שליטה, עם רגשות אשמה.
- הפרעות "לא טיפוסיות": לא עומדות בקריטריונים "הקלאסיים" אבל עדיין מסוכנות.
מה לעשות (להורים)
1. אל תתעלמו
"זה יעבור" - לרוב לא עובד. הפרעות אכילה מחמירות עם הזמן אם לא מטפלים.
2. פתחו שיחה - בלי האשמות
לא "למה את לא אוכלת?" אלא "שמתי לב שמשהו השתנה, ואני דואג/ת. אני רוצה להקשיב". איך לדבר עם ילדים על רגשות.
3. אל תפקחו על האוכל
"תאכל/י עוד קצת" או "אני עוקב/ת אחרי מה שאת/ה אוכל/ת" - מחמיר. הפרעות אכילה הן על שליטה, וניסיון לשלוט בהם - מגביר את ההפרעה.
4. פנו למקצוענים
רופא/ת ילדים, פסיכולוג/ית עם התמחות בהפרעות אכילה, דיאטנ/ית קלינית. לא צריך לטפל בזה לבד.
5. טפלו גם בעצמכם
הורים של ילד/ה עם הפרעת אכילה חווים מתח, אשמה ותסכול. שחיקה הורית היא אמיתית. תדאגו גם לעצמכם.
מה לעשות (אם אתם המתבגר/ת)
- תכירו בזה: אם אתם יודעים שהקשר שלכם עם אוכל לא בריא - זה כבר צעד ראשון ענק.
- ספרו למישהו: הורה, מורה, חבר/ה, יועצ/ת. אתם לא צריכים לעשות את זה לבד.
- אל תחכו ל"מספיק רע": אין סף שצריך לעבור. אם זה מפריע - זה מספיק סיבה לבקש עזרה.
- נומה זמינה: אם אתם לא מוכנים לדבר עם אדם, אפשר להתחיל עם שיחה עם נומה. היא לא שופטת. מה חשוב לדעת על שיחה עם AI.
תכל׳ס: תרגיל של 2 דקות לרגע קשה סביב אוכל
כשמגיעה חרדה סביב ארוחה, או דחף לפצות אחרי אכילה:
- 30 שניות: עצרו. שימו ידיים על הבטן. נשמו פנימה 4, נשמו החוצה 6. הגוף צריך לרדת מדריכות.
- 30 שניות: אמרו לעצמכם: "מה שאני מרגיש/ה עכשיו - זה רגש, לא עובדה. הוא יעבור".
- 30 שניות: חשבו על דבר אחד שאתם אוהבים שלא קשור לגוף או לאוכל. שיר, חבר/ה, מקום.
- 30 שניות: החליטו: "אני לא צריך/ה לעשות כלום עכשיו. אני יכול/ה פשוט לשבת".
✅ זה לא "מרפא" הפרעת אכילה. אבל זה נותן כמה דקות של מרחב בין הדחף לבין הפעולה.
מה לא לעשות (בשום מקרה)
- ❌ להגיב על משקל: "נראה שעלית" / "את רזה מדי" - שני הכיוונים מזיקים
- ❌ להשתמש בדיאטה כ"פתרון"
- ❌ להעיר הערות על אוכל של אחרים: "את באמת אוכלת את כל זה?"
- ❌ להשוות גופים
שאלות נפוצות
האם בנים יכולים לפתח הפרעת אכילה?
בהחלט. כ-25% מהמקרים הם בנים/גברים. אצל בנים זה לרוב מתבטא באובססיה לשרירים ולאימונים קיצוניים.
הפרעות אכילה עוברות לבד?
לרוב לא. ללא טיפול, הן נוטות להחמיר ויכולות להפוך למסוכנות גופנית. טיפול מוקדם = החלמה מהירה יותר.
איך יודעים אם זו "דיאטה" או הפרעה?
דיאטה היא בחירה גמישה. הפרעה היא כפייה. אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים לעצור, שאתם חושבים על אוכל כל הזמן, שיש אשמה אחרי כל ארוחה - זה חורג מדיאטה.
לאן פונים?
רופא/ת ילדים (שלב ראשון), מרכזי טיפול בהפרעות אכילה ("שלו" בבי"ח שיבא, "רעות" בתל אביב), קו חם 1-800-255-102.
זה לא ייעוץ רפואי
המידע כאן כללי בלבד; אם יש סכנה מיידית לכם או לאחרים, התקשרו עכשיו למד"א 101 או פנו לחדר מיון. קו חם להפרעות אכילה: 1-800-255-102.
שורה תחתונה
הפרעות אכילה לא נראות תמיד כמו שחושבים. שימו לב לסימנים, דברו בלי לשפוט, ופנו למקצוענים. ההחלמה אפשרית - במיוחד כשמתחילים מוקדם.
