מגיע הצו והבטן מתכווצת. לא רק בגלל ההיעדרות מהבית והעבודה - אלא בגלל משהו עמוק יותר. חרדה מהמילואים עצמם, מהאחריות, מהסכנה, מהחזרה למקום שהייתם צריכים לשכוח.
חרדה בזמן מילואים היא תופעה נפוצה שמעטים מדברים עליה. בישראל יש ציפייה ש"מתגברים", אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.
סוגי החרדה במילואים
חרדה לפני:
- ציפייה לצו - "מתי זה יגיע?"
- פחד מלהשאיר משפחה
- דאגה על עבודה ופרנסה
- זיכרונות משירותים קודמים
חרדה במהלך:
- סכנה ממשית (תלוי סוג השירות)
- אחריות על חיילים אחרים
- חוסר שליטה על מה שקורה בבית
- שינוי שגרה קיצוני
חרדה אחרי:
- חזרה לשגרה שהשתנתה
- זיכרונות ממה שראיתם/עשיתם
- קושי להסתגל מחדש
- ציפייה לצו הבא
למה קשה לדבר על זה
- תרבות של "חוזק": בצבא ובישראל בכלל, יש ציפייה לא לחשוף חולשה.
- דאגה להיראות לא כשיר: פחד שידווחו לקב"ן או שזה ישפיע על השירות.
- השוואה לאחרים: "למה לי קשה וללוחם בעזה לא?"
- הרגשת בושה: "אני אמור להיות גבר/גיבור".
כל אלה מונעים מאנשים לבקש עזרה - וזה בעיה.
מה נורמלי ומה כבר דורש תשומת לב
נורמלי:
- מתח לפני יציאה למילואים
- געגועים לבית
- עייפות וקושי להתרכז
- ימים קשים יותר וימים קלים יותר
דורש תשומת לב:
- חרדה שמשתקת את התפקוד
- התקפי פאניקה
- מחשבות על לפגוע בעצמכם
- חוסר יכולת לישון במשך ימים
- פלאשבקים או סיוטים קבועים
7 צעדים מעשיים להתמודדות
1. תדברו עם מישהו
חבר ביחידה, בת/בן זוג, או קו תמיכה. להוציא את זה החוצה עוזר. זה לא "להתלונן" - זה לשמור על עצמכם.
2. שמרו על קשר עם הבית
שיחה יומית קצרה יכולה לעזור לשמור על קרקע. אבל תנו לעצמכם גם "זמן מילואים" - לא להיות כל הזמן מחובר לטלפון.
3. טכניקות הרגעה מהירות
נשימות עובדות גם בשטח. נשימת קופסה (4-4-4-4) היא קלאסיקה צבאית: 4 שניות שאיפה, 4 עצירה, 4 נשיפה, 4 עצירה.
4. תנועה פיזית
אם יש אפשרות - לזוז. ריצה קצרה, כדורסל, כל דבר. הגוף צריך לשחרר מתח.
5. אל תשתו הרבה
אלכוהול יכול להרגיש כמו פתרון לטווח קצר, אבל הוא מחמיר חרדה לטווח ארוך (ומשפיע על התפקוד).
6. דעו את הזכויות שלכם
יש קב"ן יחידתי, יש קו חיילים ובני משפחה, יש זכות לפנות לבריאות הנפש. לדעת שיש לאן לפנות מוריד לחץ.
7. הכינו את הבית מראש
לדאוג שהמשפחה מסודרת, שהעבודה יודעת, שיש תוכנית. פחות "תלוי באוויר" = פחות חרדה.
תכל׳ס: תרגיל של 2 דקות לרגע לחוץ בשטח
- 30 שניות: עצרו. מצאו פינה (אפילו שירותים). שבו או הישענו.
- 30 שניות: נשימת קופסה: 4 פנימה, 4 עצירה, 4 החוצה, 4 עצירה. פעמיים.
- 30 שניות: הרגישו כפות רגליים על הקרקע. לחצו. הארקה.
- 30 שניות: אמרו לעצמכם: "אני פה עכשיו. אני מתמודד. זה יעבור."
✅ לא צריך להסביר לאף אחד למה יצאתם ל-2 דקות. זו ההשקעה הכי טובה שתעשו.
שאלות נפוצות
האם לדווח לקב"ן על חרדה?
תלוי במצב. אם זה משפיע על התפקוד או שאתם בסכנה (לעצמכם) - כן. קב"ן הוא גורם מקצועי ויכול לעזור. אם זו חרדה שאתם מצליחים לנהל - אפשר גם לפנות חיצונית.
האם חרדה במילואים היא PTSD?
לא בהכרח. חרדה יכולה להיות תגובה נורמלית ללחץ. PTSD מופיע אחרי אירוע טראומטי ספציפי וכולל סימנים נוספים (פלאשבקים, הימנעות, ערנות יתר). אם חוששים - לפנות לאבחון.
מה עושים אם בת/בן הזוג לא מבין/ה?
קשה כשלחזור הביתה ולהרגיש שלא מבינים אתכם. נסו להסביר בפשטות מה עברתם. אם קשה - זוגיות או טיפול משפחתי יכול לגשר.
האם אפשר לסרב למילואים בגלל חרדה?
יש מסלולים רפואיים, אבל צריך אבחון ותהליך. אל תנסו לעשות את זה לבד - פנו לבריאות הנפש של הצבא או לגורם מקצועי חיצוני.
מה לעשות אחרי החזרה
- יום-יומיים של "נחיתה": אל תקפצו ישר לעבודה מלאה.
- שיחה עם המשפחה: לספר (מה שאפשר), לשמוע מה עבר עליהם.
- שימו לב לסימנים: אם קושי לישון, עצבנות, פלאשבקים - זה לא "יעבור לבד".
- חזרו לשגרה בהדרגה.
כשהמילואים עצמם היו טראומטיים
אם חוויתם או ראיתם דברים קשים, אל תחכו. סימנים של PTSD יכולים להופיע שבועות ואפילו חודשים אחרי. תמיכה מוקדמת יכולה למנוע החמרה. קראו: תסמיני פוסט-טראומה - מה עושים.
קווי תמיכה (לשמור!)
- קו חיילים ובני משפחה: *2018
- ער"ן (עזרה ראשונה נפשית): 1201
- עמותת "בט"ש": 073-2372200
- נטל"י (נפגעי טראומה): 1-800-363-363
איך נומה יכולה לעזור
נומה לא מחליפה טיפול צבאי או מקצועי, אבל היא יכולה להיות שם גם כשאתם בבסיס וצריכים מישהו לדבר איתו. 3 בלילה, אחרי משמרת, כשקשה. אפשר פשוט לשחרר לכתב. קראו עוד: 7 סוגי מדיטציות שיכולות לשנות את מצב הרוח.
זה לא ייעוץ רפואי
המידע כאן כללי בלבד; אם יש סכנה מיידית לכם או לאחרים, התקשרו עכשיו למד"א 101 או לער"ן 1201.
שורה תחתונה
חרדה במילואים היא לא בושה ולא חולשה. היא תגובה אנושית למצב לא רגיל. תדברו, תנשמו, תבקשו עזרה כשצריך. אתם לא לבד בזה.
