התאריך מתקרב. הצו הגיע, הציוד נארז, וכולם מסביב אומרים "יהיה בסדר!" ו"תהנה!" — אבל בבטן שלכם יש גוש שלא עובר. פחד מהלא-נודע, חשש מלהיות רחוק מהבית, דאגה שלא תעמדו בזה. ואולי הכי קשה — ההרגשה שכולם מסביב בסדר עם זה, ורק אתם לא.
קודם כל: חרדה לפני גיוס היא אחד הדברים הכי נורמליים שיש. אתם עומדים לפני אחד השינויים הכי גדולים בחיים — עוזבים בית, נכנסים למערכת חדשה, לא יודעים מה מחכה. המוח שלכם עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות: מתריע על שינוי.
מה בדיוק מלחיץ (ולמה זה הגיוני)
- הלא-נודע: לא יודעים איפה תהיו, עם מי, ומה ידרשו מכם
- פרידה: מהבית, מחברים, מהשגרה, מהנוחות
- פחד מכישלון: "מה אם לא אעמוד בזה?"
- חרדה חברתית: קבוצה חדשה, מפקדים, היררכיה
- אובדן שליטה: מישהו אחר מחליט מתי אתם קמים, אוכלים, ישנים
- חדשות: מצב ביטחוני ומה שקורה בעולם
5 דברים שבאמת עוזרים
1. תפסיקו להשוות
"כולם שמחים ורק אני מפחד" — לא נכון. רוב המתגייסים חוששים. הם פשוט לא מדברים על זה. אתם לא יוצאי דופן — אתם אנושיים. השוואה לאחרים תמיד מעוותת את התמונה.
2. הכינו את מה שאפשר
חרדה גוברת כש"הכל" לא ידוע. תצמצמו את ה"הכל": ברורים על מיקום? דברו עם מי ששירת שם. יודעים מה לארוז? תארזו מוקדם. אפילו דברים קטנים — מכתב מהבית, תמונה בארנק — יוצרים עוגן.
3. דברו עם מישהו שעבר את זה
לא עם ההורים שאומרים "יהיה בסדר", אלא עם חייל/ת שגויס/ה לאחרונה. תשאלו: מה הפתיע? מה היה קשה? מה עזר? מידע מפחית חרדה.
4. תרגלו את הגוף
חרדה חיה בגוף. פעילות גופנית מורידה אותה. ריצה, הליכה מהירה, חדר כושר — מה שעובד לכם. גם תרגילי נשימה עוזרים ברגעי שיא.
5. תנו לעצמכם לגיטימציה לפחד
"אני מפחד" זה לא חולשה. זה אומר שאכפת לכם. חמלה עצמית היא לא פינוק — היא כוח. תגידו לעצמכם: "מותר לי לפחד, ואני עדיין הולך. זה אומץ."
מה אם החרדה חזקה מדי
יש הבדל בין דאגה רגילה לבין חרדה שמשתקת. אם אתם לא ישנים, לא אוכלים, מקבלים התקפי פאניקה, או שהמחשבה על גיוס גורמת לבכי או הימנעות מוחלטת — זה סימן לדבר עם מישהו מקצועי. עוד לפני הגיוס.
בצבא עצמו יש קב"ן (קצין בריאות נפש) ומערך תמיכה. אתם לא צריכים להתמודד לבד.
תכל׳ס: תרגיל של 2 דקות — "הלא-נודע מתמלא"
- 30 שניות: קחו דף ועט. כתבו 3 דברים שאתם יודעים על מה שמחכה (אפילו "אני יודע שיש אוכל שם").
- 30 שניות: כתבו 3 דברים שאתם לא יודעים ושמלחיצים.
- 30 שניות: ליד כל דבר לא ידוע — כתבו צעד אחד שאפשר לעשות כדי לברר (לשאול, לגגל, לדבר עם מישהו).
- 30 שניות: 3 נשימות עמוקות. שימו את הדף בצד. חלק מהלא-נודע כבר קצת פחות.
✅ חרדה ניזונה מערפל. כל פיסת מידע קטנה מפזרת חלק ממנו. התרגיל הזה הופך את הלא-נודע ממפלצת לרשימה — ורשימות אפשר לטפל בהן.
שאלות נפוצות
מתי החרדה אמורה לעבור?
אצל רוב המתגייסים, השבועות הראשונים הם הכי קשים. ברגע שנכנסים לשגרה ומכירים אנשים — זה נהיה קל יותר. אם אחרי חודש בשירות המצב לא משתפר — דברו עם הקב"ן.
אפשר לדחות גיוס בגלל חרדה?
כן, אם מצב נפשי מצריך טיפול. פנו לקב"ן לפני הגיוס דרך לשכת הגיוס. אבל שימו לב: דחייה היא לא פתרון לחרדה — היא רק מרחיקה את ההתמודדות. עדיף לטפל בשורש.
מה עושים אם מתחיל התקף פאניקה ביום הגיוס?
טכניקת 5-4-3-2-1 עובדת גם בלגן: 5 דברים שרואים, 4 שומעים, 3 נוגעים. נשימת קופסה (4-4-4-4) מרגיעה את הגוף. ואם צריך — תגידו למפקד. הם ראו את זה מיליון פעם.
האם אני הורס/ת את העתיד שלי אם אני לא "גיבור/ה"?
ממש לא. רוב האנשים שעברו שירות מצליח מספרים שהיו מפוחדים בהתחלה. אין קשר בין חרדה לפני גיוס לבין ביצועים בשירות. קראו גם: אפליקציות AI לבריאות נפשית בישראל.
איך נומה יכולה לעזור
נומה היא כלי שנכנס לכיס — גם בצבא. מדיטציות קצרות לפני שינה באוהל, תרגילי נשימה ברגע של לחץ, ושיחה כשאתם צריכים מישהו שמקשיב בלי לשפוט. היא לא מחליפה חבר — אבל היא תמיד שם, גם בשתיים בלילה.
זה לא ייעוץ רפואי
המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף אבחון או טיפול מקצועי. אם אתם במצוקה, פנו לנט"ל 1-800-363-363, ער"ן 1201, או לקו הסיוע של צה"ל.
שורה תחתונה
חרדה לפני גיוס היא סימן שאכפת לכם, לא שמשהו שבור. רוב המתגייסים חוששים. רוב המתגייסים מסתדרים. ואתם? אתם תסתדרו גם. בקצב שלכם, עם הכלים שלכם, ועם הידיעה שמותר לפחד — ולהתגייס בכל זאת.
